גז"ד לתושב המדינה שהורשע בעבירות כנגד בטחון המדינה כדי לסייע לארגון החמאס

(בעניינו של נאשם 1 - בלבד)

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (להלן: "כתב האישום") בעבירות לפי סעיפים 92 + 99, 111 בצירוף סעיף 29, 114 (מספר עבירות) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה לפי סעיף 9(ב) לחוק איסור מימון טרור התשס"ה - 2005, דהיינו, קשר לסייע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לאויב, מגע עם סוכן חוץ ואיסור פעולה ברכוש טרור.

א.         עובדות כתב האישום:

כרקע לאמור בכתב האישום, צויין כי הנאשם נשוי לאחותו של הנאשם 2 וכי נביל מחזומה (להלן: "נביל") הוא אחיו של הנאשם 2 וגיסו של הנאשם 1.

עוד צויין כי, בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, היה נביל פעיל בארגון החמאס המוגדר כארגון טרור וכי הנאשמים היה מודעים, בתאריכים הרלוונטיים בכתב האישום, להיותו כזה, מכוח קשרים בטחוניים משותפים קודמים בינם לבין נביל.

במהלך השנים 2000-2006 העביר נביל לישראל סכום של כ- 120,000 דולר עבור הנאשמים, באמצעות מחמוד מחזומה, אחיהם של נביל והנאשם 2 וגיסו של הנאשם 1 (להלן: "מחמוד"), וזאת בגין מאסר קודם על ביצוע עבירות בטחון לטובת ארגוני טרור העוינים את מדינת ישראל. חלק מסכום זה  העביר מחמוד לנאשם 2.

עם זאת, במועד שאינו ידוע למאשימה,  במהלך שנת 2007, גילה הנאשם 1 כי סכום של כ- 65,000 דולר, שיועד עבורו כמתואר לעיל, לא הועבר אליו על ידי מחמוד (להלן: "הכסף") ומשכך, פנה לנאשם 2 וביקש כי יפנה לנביל בנוגע לכסף.

במהלך שנת 2007, במועד שאינו ידוע למאשימה, נפגשו הנאשם 2 ונביל בסעודיה ושוחחו הן בנושא הכסף והן אודות טיבו העדכני של הקשר בין הנאשמים. נביל התעניין האם הקשר בין השניים כולל קשר בעל היבט בטחוני והנאשם 2 השיב לכך בחיוב. בנוגע לכסף, הודיע נביל לנאשם 2 כי יעבירו לנאשם 1, וביקש כי יפנה לזה האחרון ויבקש ממנו להיפגש עימו, במהלך "החאג' " בסעודיה, לצורך העברת הכסף.

לאחר שובו לישראל, עדכן נאשם 2 את הנאשם 1 בתוכן דבריו של נביל בנוגע לכסף, כאמור לעיל, והנאשם 1 הסכים לפגוש בנביל בסעודיה. בהמשך להסכמה זו, במועד שאינו ידוע למאשימה, סמוך לפני 22/11/08, תאם הנאשם 2 מפגש בסעודיה בין השניים.

בתאריך 22/11/08, הנאשם 1 יצא לסעודיה, שם שהה עד ליום 14/12/08. במהלך שהייתו, פגש מספר פעמים בנביל וזאת, חרף ידיעתו כי הלה עסק או נשלח לעסוק מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, במעשים העלולים לפגוע בביטחון מדינת ישראל.

באחד המפגשים כאמור לעיל, נכח אדם נוסף, מטעמו של נביל (להלן: "האדם הנוסף"), ששאל את הנאשם 1 אם הוא יודע להשתמש במחשב, לפתוח דואר אלקטרוני ולקבל ולשלוח הודעות באמצעותו. משהלה השיב בשלילה, נתבקש על ידי האדם הנוסף ללמוד על האינטרנט ולהיות מעודכן, ונביל ביקש מהנאשם 1 להיות עימו בקשר דרך האינטרנט, על מנת שיוכלו לשוחח ולקבוע פגישות בעתיד.

בהמשך, על פי האמור בכתב האישום, עזב האדם הנוסף את המקום ונביל והנאשם 1 נותרו לבדם. בשלב זה, הנאשם 1 קשר קשר עם נביל לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, זאת, כפי שפורט בכתב האישום: נביל הציג לנאשם 1 שרטוט של מפה וציין כי המדובר במפה של איזור הישוב ציפורי, הסביר לנאשם 1 כי במקום קיימת נקודה בה מוטמנים כסף ואמצעי לחימה שונים (להלן: "נקודת המשלש או הנקודה") והבהיר לנאשם 1 כי יכול לקחת את הכסף  המוטמן במקום, זאת לאחר שהסביר לו כיצד להגיע, תוך שפרט מרחקים ונקודות ציון לאיתור מיקומה, וביקש מנאשם 1 שיאתר את נקודת המשלש, ויבדוק אם אמצעי הלחימה מוטמנים בה. הנאשם 1 הסכים לבקשה זאת חרף הבנתו כי אמצעי הלחימה הנמצאים בנקודת המשלש, עלולים לשמש לביצוע פיגועים בישראל.

משהנאשם 1 הודיע לנביל כי אינו מכיר היטב את איזור נקודת המשלש, נתבקש על ידי זה האחרון כי עם שובו לישראל יפגוש בנאשם 2 והלה יסביר לו את מיקומה המדוייק וכי ידאג באמצעות הנאשם 2 למסור לנביל באם מצא את נקודת המשלש.

עוד צויין בכתב האישום, כי בסיום המפגש הנ"ל מסר נביל לנאשם 1 סכום של 5,000 דולר והשניים קבעו להיפגש במהלך "העומרה" בשנת 2009, שם יעביר נביל לנאשם 1 סכום כסף נוסף.

זאת ועוד, נטען בכתב האישום כי בתאריך 21/04/09 יצא הנאשם 2 לסעודיה, שם שהה עד לתאריך 05/05/09. במהלך שהייתו, פגש הנאשם 2 בנביל, לאחר תאום מוקדם ביניהם, וכאמור, חרף ידיעתו כי הלה עסק או נשלח לעסוק מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, במעשים העלולים לפגוע בביטחון מדינת ישראל.

על פי הנטען, במהלך המפגש הנ"ל שוחחו הנאשם 2 ונביל אודות הפנייתו של הנאשם 1 לנקודת המשלש, והאם ניתן לסמוך עליו, ושאר פרטים אודות נקודת המשלש, כפי שפורטו לעיל בהתייחס לנאשם 1, ובכלל זה, חלקו של הנאשם 2 באיתור נקודת המשלש וההגעה אליה.

זאת אף זאת, נכתב בכתב האישום כי בהמשך לקשירות הקשר שקשרו הנאשמים עם נביל במהלך שנת 2009, לאחר שובו של הנאשם 2 מסעודיה, נפגשו השניים ועדכנו זה את זה. כן סיכמו, ביניהם כי כל אחד מהם יחפש את הנקודה. ואומנם, בשתי הזדמנויות שונות נסע הנאשם 1 לאזור נקודת המשלש, אך לא איתר אותה, וכך גם הנאשם 2, וסיכמו שיודיעו לנביל שלא הצליחו לאתרה.

בהמשך לסיכום בין הנאשמים, במועד שאינו ידוע למאשימה, במהלך סוף חודש יוני תחילת חודש יולי 2009, בעודו שוהה בגרמניה, התקשר הנאשם 1 לנביל והודיע לו שלא הצליחו לאתר את נקודת המשלש.

הנאשמים 1 ו- 2 עדכנו אחד את השני בניסיונותיהם הכושלים לאתר את הנקודה, וקשרו קשר ביניהם למסור ידיעה לאויב או בשבילו, מתוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה, בכך שיודיעו לנביל על אי הצלחתם לאתר את הנקודה.